לאנשים חושבים ומרגישים

הדף הקודם דף הבית למעלה הדף הבא

29.2.2000

מרבד - מאת שירה מנור

לנול הנשכח הישן

שוב מצאתי שימוש

גררתי אותו לכאן

אחר מירוק וליטוש

 

על שרפרף קטן

מולו אני יושבת

קושרת מיתר לבן

היטב אותו מחזקת

 

חוטי השתי הללו

חייבים להיות איתנים

הן על גבם עוד יישאו

זיכרונות של הרבה שנים

 

נוטלת את המנור ביד

ובשניה שערה מהמיטה

קושרת אותה בצד אחד

ומעבירה למעלה ולמטה

 

ועכשיו כמה סיבים

מערמת הכביסה להיום

ושרוך נעל מיותם

שאבד אחיו התאום

 

אורגת את אותותייך

למרבד צבעוני

מוהלת בין גוונייך

כמה גם משל עצמי

 

מתירה בזהירות

קושרת הקצוות מהר

שלא יישמט שום חוט

שמאוחדים בו נישאר

 

מחכה רק לך אהובי

הדלת פתוחה לרווחה

בוא ושכב פה לצדי

על המרבד שלי ושלך

 

אהבתי את השיגעון - מאת מאיר

אהבתי את השיגעון

שבהגיון

את ההגיון

שבשיגעון

ויותר מכל

את הרעיון

ואת מה שלא נכתב

 

אתם הגברים! - מאת שירה מנור

שוכבת לי על המרבד

בוחנת אתכם אחד אחד

חשופים במערומיכם

נגלים לי כל סודותיכם

 

רגישים נורא

כל בליטה מפריעה

גם די קמצנים

מבכים כמה בגדים

 

איפה הרומנטיות?

איפה הלארג'יות?

תעריכו את המאמצים

תבחינו בגעגועים.

 

אוייש אתם הגברים

אף פעם לא מרוצים

מזל שתרמתי למרבד

רק תחתון אחד ))

 

הכללות - מאת מאיר

אתם הגברים?

מחמאה שלקחתי

אבל כולנו בסל אחד?

מגלגלת במרבד וזורקת?

ואני לא היה חלקי עימם

אני רבצתי בשקט על השטיח

מביט משועשע

בשילוש המשוגע

וחיכיתי שתיפלי בשלה כפרי

הישר לחיקי

 

מבחן גבריות - מאת שירה מנור

כמה זמן תהיה מוכן לחכות?

זה הרי יכול לקחת שעות...

מה תעשה כשתהיה רעב מאוד?

או יתחילו לכאוב לך העצמות?

ואם אחד מהם יעיז עוד -

התוכל לשכב כך בצד ולראות?

זה מבחן גבריות לא רע בכלל,

בוא נראה למה אתה מסוגל!)

 

תעודת גמר - מאת מאיר

אני ואת

את השואלת

אני העונה

את הספקנית

אני היודע

כבר מאז

אחרי שידי החליקה על לחייך

אצבעותי חשו בפעימות הוריד בצוארך

למדו את מיקום ליבך בחזך

רפרפו על פסגות שדייך

הרגישו בהתקשות פטמותייך

אחרי ששפתי טעמו אותך

מאצבעות כך רגל עד ראשך

אחרי שלמדתי את מפתך

וסיימתי לענג את גופך

כבר אז ידעתי

כי תנסי דברים אחרים

ידעתי שתארגי מרבדים חדשים

והכי ידעתי

שתחזרי

כי כמוני

לא תמצאי

 

על מרבדים וזיכרונות... - מאת שירה מנור

קירות חדרי מכוסים

בשלל מרבדים מרהיבים

ואני ביניהם עוברת

סוקרת, נוגעת, נזכרת...

 

זה הקטן בפינה מימין

כתום מנוקד ברסיסים ירוקים

מזכיר לי את דני האדמוני

שהיה ממיס אותי במבט קטלני.

 

השחור הארוך עם הפסים הכחולים

מעלה על שפתיי תמיד חיוכים,

נזכרת ביניב גבה הקומה

בכחול מבטו ובמגע ידו החמה.

 

וזה הרחב שתלוי ממש במרכז,

חום שבאור כוכבים מופז,

תמיר ידידי הזכור לטוב

שידע כה נפלא אותי לאהוב.

 

מסוחררת משפעת הצבעים

נפעמת מעומק הריגושים

צונחת על הרצפה

ושם מחכה לי אתה

 

מזכרונות לחלומות - מאת מאיר

ושם למטה

על מרבד פלאי אחר

אני ממתין

יודע שתשובי

אחרי שתעברי

את שאר המרבדים

מוזרים, שונים, צבעוניים

ידעתי ולא דאגתי

כי זה המרבד

עליו המתנתי

נארג מחוטי חלום

חלום קסום

חלומך עלי

חלומי עליך

אותו חלום שחלמנו

לילות רבים

עוד טרם חשבת

על המרבדים האחרים

ואני שכבתי

עיני עצומות

זרועותי פרושות

אותך לקלוט

אורגת שלי

 

כמה קל ככה... - מאת שירה מנור

להסתחרר בין המרבדים

להיזכר בכל מיני דברים

להעיז קצת לפעמים

לטפס עליהם

ולהתעופף למרומים

כשיודעים...

שפה למטה

על הקרקע

אתה ממתין

ושלא תתן

לעולמים

שאפול

או אחבל

ושכשאשוב

אותי תקבל

במבט אהוב

ובחיבוקים ))

כל הזכויות שמורות ואין להעתיק או לעשות כל שימוש אחר ללא קבלת אישורו של היוצר  ©