לאנשים חושבים ומרגישים

דף הבית למעלה הדף הבא

27.2.2000

אוושה בלב - מאת מאיר

השיר בלב

הזכיר לי אותך

את שמלווה אותי

מאז וממזמן

אוושה,

רשרוש.

כמו רעש הגלים

מלווה את פעימות הלב

בתחילה:

אל דאגה

זו רק תופעה

של גיל ההתבגרות

ההתפתחות,

חלילה לא הנפשית,

רק הגופנית.

אחר כך:

אל תדאג

זה לא פתולוגי,

עם כזו מילה

ישר מתים...

מפחד.

ואז בצבא:

רגע, מה זה?

אתה.. זה לא בשבילך

אבל אנחנו לא לוקחים

סיכונים.

וכך חולפות השנים

ופתאום יש מצבים

שהרשרושים נשמעים,

כן ממש,

מאוד מוחשיים.

אבל על אלה

לא אומרים:

הסר דאגות

כי אלה רעשים ומצהלות

רשרושים מדליקים

הם לא לבד.

באים

יחד איתם

גם פרפרים,

והרבה מחשבות

הולכות ובאות

והצלילים עליזים

למרות הרשרושים.

 

אוושה - מאת שירה מנור

ראשי

על חזך מונח

כה טבעי

כאילו כך

מני אז

וקולך

לוחש באזני

מספר על אוושה

מין רשרוש

קלוש

ששש.. אני מהסה

מקשיבה

הנה היא

כזו שקטה

כמעט לא נשמעת

כמו משק קל

של כנפי יונה

ובינתיים ידך

על גבי מרטיטה

לקצב האוושה

ההולך וגובר

כמו מגעך

פועמת באוזניי

כמו ים

כמו גלים

מתנפצת על חופיי

מעוררת נחשולים

ואני אתה

ואני אתך

עד קץ הימים..

 

צליל פעמוני בשורה - מאת מאיר

האם שמעת רשרוש?

האם אמרת אוושה?

וידי האמונה

מנגנת לה

על שריר גבך

הרוטט בקרשצ'נדו

כנחשולי הגלים המתנפצים

ואני רואה את הקונצרט

לא אוושה

שומע מנגינה

ולא רשרוש

קול פעמוני אהבה

האם מרש החתונה ?

כל הזכויות שמורות ואין להעתיק או לעשות כל שימוש אחר ללא קבלת אישורו של היוצר  ©