לאנשים חושבים ומרגישים

הדף הקודם דף הבית למעלה הדף הבא

נתתי לך - מאת ריקי

נתתי לך את כל שהיה לי לתת,

הרוויתי צימאונך באגלי טל זכים,

השבתי רוח כשהחום היה קשה לשאת ,

ליקטתי עבורך במקורי זרעונים,

עטפתי אותך בנוצותיי כשכל גופך רעד,

ורחצתי אותך במי מעין צלולים.

 

ואתה בלעת בשקיקה את כל אוצרותיי,

דבקת בי כעולל בן יומו אל חיק האם,

בעוצמה בלתי מובנת אחזת בידיי,

כאילו אני עומדת בכל רגע להיעלם,

חדרת והתמקמת היטב בתוך קרביי,

עד ידעתי כי בלעדיך לחיות לא יתכן.

 

ואז, כשקורים עטפו מכל עבר את כולי,

כפקעת צפופה דמיתי, בלי יכולת לזוז,

פרשת כנפיים, דאית לרגע קצר מעלי,

שלחת מבט אחרון לעברי והגבהת לעוף.

ואני עוד בוהה, מצפה כי תשוב אלי,

ממאנת לקבל את הדין שזה כנראה הסוף.

כל הזכויות שמורות ואין להעתיק או לעשות כל שימוש אחר ללא קבלת אישורו של היוצר  ©