לאנשים חושבים ומרגישים

הדף הקודם דף הבית למעלה הדף הבא

הישרדות - נקודה למחשבה

 
 
אני לא מאמין שעשינו זאת! האם את/ה שרדת?
 
אם היית ילד/ה בשנות ה-40, 50, 60 או 70, במבט לאחור, קשה להאמין שאנחנו עדיין חיים. כילדים, נסענו במכוניות בלי חגורות בטיחות או כריות אויר. נסיעה במושב האחורי ביום חם הייתה חוויה מיוחדת.
מיטת התינוקות שלנו הייתה מצופה בצבעים  עליזים מבוססים על עופרת. לא היו מכסי בטיחות לבקבוקי תרופות, דלתות או שקעי  חשמל. רכבנו על אופניים ללא קסדות. שתינו מים מצינור בגינה ולא מבקבוק.
 
בילינו שעות בבניית עגלות משאריות חומרים, ואז התגלגלנו במורד הגבעה, רק לגלות ששכחנו את המעצורים. רק אחרי שהתגלגלנו לסבך השיחים כמה פעמים למדנו ומצאנו פיתרון לבעיה.
עזבנו את הבית בבוקר ושיחקנו כל היום, וחזרנו הביתה כאשר אורות הלילה נדלקו. אף אחד לא יכול היה להיות איתנו בקשר, לא היו  טלפונים  ניידים. כמה בלתי סביר!
נחתכנו ושברנו עצמות ושיניים בלי לגרור תביעות משפטיות מתאונות אלו. הם היו תאונות, אף אחד לא הואשם, רק אנחנו היינו אשמים.
 
נלחמנו והרבצנו אחד לשני וקבלנו מכות שהפכו משחור לכחול, והתגברנו על כך. אכלנו עוגות, לחם וחמאה ושתינו מיצים ממותקים ולעולם לא היינו בעלי משקל יתר...
 
תמיד שיחקנו בחוץ. התחלקנו בשתייה אחד עם השני מאותו בקבוק ואף אחד לא מת מזה. לא היו לנו משחקי מחשב, משחקי וידאו, 65 תחנות טלביזיה, סרטי וידאו, מערכת  הגברה, טלפונים ניידים אישיים, מחשבים אישיים, שיחות באינטרנט...
היו לנו  חברים. יצאנו החוצה ומצאנו אותם. רכבנו על אופניים או הלכנו לחברים הביתה, דפקנו או  צלצלנו בדלת או סתם פטפטנו איתם. דמיינו לכם - בלי לבקש רשות מההורים! לבדנו!  שם בעולם הקר והאכזר! בלי שמירה. איך עשינו זאת?
 
המצאנו משחקים עם מקלות וכדורי טניס. אכלנו תולעים, אפילו שהוזהרנו שזה יכול  לקרות לא נזהרנו, והתולעים לא חיו בתוכנו לעולם ועד. ניסינו להתקבל לנבחרת הכדורסל או כדורעף, אבל לא כל אחד התקבל. אלו שלא הצליחו למדו להתגבר על האכזבה. לא כל התלמידים היו חכמים כמו אחרים והיו שנכשלו ונשארו לעוד שנה. אבל מבחנים לא הותאמו משום סיבה שהיא. מעשינו היו שלנו, ציפינו לתוצאות.
 
אף אחד אחר כתירוץ להתחבא מאחוריו. לחשוב שההורים יוציאו אותנו מהבוץ אם עברנו על החוק  היה מעבר למה שאפשר לקוות או לחלום עליו. הם, בעצם, צידדו בחוק. תארו לעצמכם!  
דור זה ייצר כמה מטובי האנשים לוקחי-סיכונים, פותרי-בעיות וממציאים.
חמישים השנה האחרונות הביאו כמות אדירה של המצאות ודעות חדשות. היה לנו חופש פעולה, כישלונות והצלחות ואחריות. ולמדנו איך להתגבר עליהם. ואת/ה אחת/אחד מהם. ברכות!
 
העבירו זאת לאלו שלא היו ברי מזל לגדול כמו ילדים, אז, לפני שעורכי-דין וממשלות הדריכו את חיינו... לטובתנו...

כל הזכויות שמורות ואין להעתיק או לעשות כל שימוש אחר ללא קבלת אישורו של היוצר  ©